בפרק נפגוש את המנהיג הצבאי והשופט גדעון בשלושה אירועים: בני אפרים מתלוננים בפני גדעון על שלא נקראו להילחם במדיין, וגדעון מפייס אותם; גדעון פונה לאנשי סוכות ולאנשי פנואל ומבקש מהם להאכיל את לוחמיו העייפים, אלה מסרבים, וגדעון מחליט להענישם; בני ישראל מבקשים מגדעון שימלוך עליהם וייסד שושלת מלוכה, אך גדעון מסרב באומרו כי רק אלוהים ימלוך עליהם.
הרבה פעמים אנחנו כועסים כי לא שיתפו אותנו, כי לא קראו לנו לעזרה.
מה, אנחנו לא מספיק טובים או חשובים?
כך בדיוק הרגישו אנשי שבט אפרים.
גדעון יצא למלחמה עם צוות מצומצם של 300 אנשים.
כאשר נגמר השלב הראשון של הקרב, ואנשי מדיין ברחו לכיוון ירדן, הזעיק גדעון את כל אנשי שבט אפרים כדי שיסיימו את המלאכה ויעזרו להבריח את המדיינים מעבר לנהר.
אנשי שבט אפרים התגייסו למשימה, אבל לאחר שנגמר הקרב הם באו אל גדעון בטענות ושאלו אותו מדוע לא שותפו בקרב כולו אלא רק בסופו.
גדעון לא התנגד לדבריהם, ופייס אותם בדברים: סוף העבודה שעשיתם, חשובה יותר מאשר תחילת העבודה שאני עשיתי.
או במילים של גדעון:
"הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".
- האם לדעתכם הפיוס של גדעון היה אמיתי או שמא הכול היה רק "מן השפה ולחוץ" – רק מילים, ללא כוונה אמיתית מאחוריהן?
- כתבו סיפור קצר או פסקה ושלבו בהם שימוש נכון בביטוי "הֲלוֹא טוֹב עֹלְלוֹת אֶפְרַיִם מִבְצִיר אֲבִיעֶזֶר".
בואו נודה על האמת, גדעון היה מנהיג צבאי, מהפכן, מושיע. העובדה שהוא לא נפצע, לא נפגע ולא נהרג באף אחד מהקרבות – זה באמת דבר גדול.
לכן הכתוב מציין באופן מיוחד שהוא נפטר "בשׂיבה טובה".
"שׂיבה" היא מילה בעברית המתארת שיער לבן, המאפיין בדרך כלל אנשים קשישים (זקנים).
- איך אפשר ללמוד מהביטוי שגדעון נפטר מוות טבעי בגיל מבוגר ולא במלחמה?
נעמי שמר, יוצרת, מוזיקאית, מלחינה ופזמונאית ישראלית, מהחשובות בישראל, כלת פרס ישראל לזמר עברי, כתבה שירים מפורסמים כמו "אצלנו בחצר" ו"לוּ יהי" ועוד שירים רבים וטובים.
בשיר "שני צלמי רחוב" מופיעות הדמויות "זרח וצלמונע".
שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
מילים ולחן: נעמי שמר
שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ לָהֶם הָרְחוֹבָה
לְצַלֵּם תְּמוּנָה
וּבַתְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ:
זוּג עַל הַיַּרְקוֹן, אִשָּׁה בְּחַלּוֹנָהּ
אִישׁ וְדַרְכּוֹ, אִישׁ וּמַעֲשָׂיו
קוֹל יַעֲקֹב עִם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!
שֵׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
יָצְאוּ בַּצָּהֳרַיִם
לְצַלֵּם תְּמוּנָה
וּבַתְּמוּנָה – צְבָא יְפֵהפִיּוֹת
בַּחֲשׂוּפִיּוֹת וּבְגוּפִיּוֹת
וּכְשֶׁהֵן הוֹלְכוֹת עַל הַמִּדְרָכוֹת
כָּל אַחַת מֵהֵן אֵם וְגַם אָחוֹת
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!
שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע
עָלוּ עַל מִשְׁכָּבָם
וְחָלְמוּ תְּמוּנָה
וּבַחֲלוֹמָם – זָזוּ מִמְּקוֹמָם
שִׁיר וּמַנְגִּינָה, אוֹר וַעֲנָנָה
וּבַחֲלוֹמָם – צֵל גָּדוֹל, כָּבֵד
כְּרַךְ כְּמוֹ נִינְוֵה וּמִגְדַּל בָּבֶל
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!
שְׁנֵי צַלָּמֵי רְחוֹב
קָמוּ מְזֻעְזָעִים:
"הַלְוַאי שֶׁלֹּא נֵדַע
חֲלוֹמוֹת רָעִים!"
בּוֹא נֵצֵא לָרְחוֹב – כִּי הַבֹּקֶר טוֹב –
בּוֹא נִקַּח תְּמוּנָה – עִיר וַהֲמוֹנָהּ –
אִישׁ לְדַרְכּוֹ – אִישׁ לְמַעֲשָׂיו –
קוֹל יַעֲקֹב – גַּם יְדֵי עֵשָׂו
וְהֵי-הוֹ-הַבִּיטוּ נָא –
זֶרַח וְצַלְמֻנָּע!
© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.
- מה הקשר בין שני צלמי הרחוב לשני מלכי מדיין?
- מדוע לדעתכם בחרה נעמי שמר להשתמש בשם "צלמונע" בשיר שמדבר על שני צלמי רחוב?
קרדיט: שני צלמי רחוב | נעמי שמר / מקהלת העפרוני הצעירה, 2015
סֻכּוֹת הייתה עיר מקראית בנחלת שבט גד בעבר הירדן, בסמוך לנחל יבוק ולמעבר הירדן, ועל יד הערים צָרְתָן ואָדָם.
פְּנוּאֵל גם הוא יישוב מקראי קדום בעבר הירדן המזרחי על גדתו הצפונית של נחל יַבּוֹק, מזרחית ליישוב המקראי סוכות, המזוהה כיום עם תל א-ד'הב א-שרקייה.
לאחר שהבריח גדעון את מחנה מדיין, הוא המשיך לרדוף אחרי שני מלכי מדיין זבח וצלמונע. בדרך הוא היה זקוק לצידה (אוכל ומשקה), והוא ביקש מאנשי שני היישובים שבדרך – סוכות ופנואל – שיעזרו לו. אולם אנשי היישובים סירבו ואמרו לו: עד שלא תחזור מנצח, לא נדע אם שווה לעזור לך. גדעון הבטיח שינקום בהם, והמשיך במרדף.
- קראו את פסוקים ה–י ומצאו על המפה את שני המקומות שאליהם פנה גדעון בבקשה לעזרה.
- סמנו את שֵם המקום שבו הסתתרו מלכי מדיין.
- התבוננו במפה. מדוע לדעתכם היה זקוק גדעון לעזרה?
בסוף הפרק מסופר על כך שגדעון חזר לביתו ועל שבעים הבנים שהיו לו (!) ועוד פרט קטן – על בן בשם "אבימלך", אשר נולד מפילגש (אישה שנייה במעמדה) אשר גרה בעיר שכם. דמות שעוד יסופר עליה בפרקים הבאים.
העיר שכם שכנה במקום מרכזי, בגבול בין נחלת אפרים לנחלת מנשה.
שנים אחרי תקופת השופטים, כאשר כבר יהיו מלכים בעם ישראל, אחד המלכים יקים את ממלכתו בעיר שכם, ויהפוך אותה לעיר בירה.
- לפי המידע שקראתם, העלו השערות – מה יסופר לנו בפרקים הבאים על הדמות של בנו של גדעון, אבימלך, מהעיר שכם?
- התבוננו במפה ומצאו את העיר שכם. האם לדעתכם היא מתאימה להיות עיר בירה שבה יושב המלך? מדוע?
"בציר" הוא שם פעולת קְטיף הענבים (בעברית, ניתן שֵם אחר לכל פעולת קטיף של כל פרי ופרי). את הענבים יש לבצור בשיא, כאשר הם בשלים. באזור הים התיכון הענבים בשלים ביותר בחודשים אוגוסט–אוקטובר.
הדיוק בזמן הבציר חשוב! האם הענבים מספיק מתוקים? עסיסיים? לפי אילו תבחינים נקבעת איכות היין שמפיקים מהענבים?
בעבר, בעונת הבציר, היו יוצאים החקלאים והבוצרים אל הכרמים, והבציר היה זמן של חגיגה, ריקודים ושמחה.
למי מכם שרוצים לראות בציר – שימו לב, כדאי לצאת בשעות הבוקר המוקדמות או בשעות הערב, כדי שהשמש לא תפגע בענבים ולא תעודד את תהליך החמצון.
מהן עוללות? – ענבים בראשית תהליך ההבשלה.
מהו הבציר? – אשכולות ענבים בשלים.
גדעון השתמש במושגים מעולם החקלאות כדי להעביר לבני אפרים מסר.
- בעולם החקלאות – מתי הענבים נחשבים יותר? כשהם עוללות או בציר?
- מהו המסר שביקש גדעון להעביר לאנשי שבט אפרים?
למה אנשים מתהדרים במכונית יקרה? בשעון יוקרתי? ביהלומים? בזהב?
כדי להראות את עושרם ואת מעמדם. ואולי דרך כך לגרום לאנשים שסביבם להעריך אותם.
כך גם בתקופת המקרא. מלכי מדיין, זבח וצלמונע, קישטו את הגמלים שלהם בסהרוני זהב – קישוטים בצורת ירח. בחפירות ארכאולוגיות נמצאים לעיתים תכשיטים עשויים ממתכות יקרות, כמו התכשיט שהתגלה בתל אל עג'ול, אשר שימש כנראה כעגיל של אישה. העגיל מלמד כיצד נראה עגיל בצורת סהרון וכיצד התקשטו בעת העתיקה.
- מדוע לקח גדעון את סהרוני הזהב מהגמלים של זבח וצלמונע לאחר שהרג אותם?
- סקרנים לדעת מה עשה איתם? קראו בפרק שלנו את פסוקים כו–כז, ותגידו אתם מה השפעת הזהב על האדם.
גדעון הוא הצלחה מסחררת, ללא ספק!
הוא מצליח לגייס אנשים ולסחוף אותם אחריו, ומצליח בכל מעשיו ומהלכיו.
- מהן ההצלחות של גדעון המתוארות בסרטון?
- הסבירו מדוע לדעתכם פנו אליו אנשי ישראל וביקשו שיהיה המלך שלהם?
- הסבירו במילים שלכם את הנימוק של גדעון לסירובו.
קרדיט: חדשות התנ"ך: גדעון השופט/חינוכית ראשונים בעולם, 2016
מנהיג צריך לדעת לגייס אנשים, לחלק להם תפקידים, וגם לתת להם את ההרגשה שבלעדיהם אי אפשר היה להצליח. והאמת? חשוב שאלה לא יהיו רק מילים, אלא גם מעשים של ממש.
- מדוע לדעתכם נפגעו אנשי שבט אפרים?
- הסבירו במילים שלכם כיצד פייס אותם גדעון?
קרדיט: שופטים אז והיום: גדעון השופט/מקראנט אתר התנך, 2013